רשלנות בבדיקות מעקב הריוןבתקופת ההיריון נדרש לבצע מעקב והשגחה רפואית שוטפים לגבי מצבם של האם והעובר, ובעיקר לצורך שלילת אבחון מומים בעובר.

מקרי הרשלנות הרפואית נגרמים בין היתר בגלל מחדלים במעקב אחרי מצב העובר והתפתחותו, ביצוע שגוי של הבדיקות, פענוח שגוי של התוצאות, או העדר הסברים והפניות לבדיקות נוספות.

על רופא שעוקב אחרי ההיריון מוטלת חובת זהירות מוגברת, להבטיח מעקב תקין אחר ההיריון והתפתחות העובר. בתי המשפט מטילים אחריות כבדה על הצוות הרפואי, רואים בחומרה רשלנות רפואית במעקב לא תקין של הריון, ופוסקים פיצויים גבוהים בתביעות שעילתן הולדה בעוולה.

תביעת רשלנות שעילתה הולדה בעוולה

הולדה בעוולה היא טענה שנטענת בתביעת רשלנות רפואית הקשורה להריון. על פי הטענה, עצם ההולדה של היילוד כשהוא סובל ממום  או מפיגור שכלי שלא התגלו בזמן ההיריון – מהווה רשלנות. בתביעה כזו טוענים בדרך כלל שאם היו הרופאים מגלים את הבעיה הרפואית, היה ניתן לאפשר הפסקת ההיריון, ולחסוך בכך סבל מיותר ליילוד ולמשפחתו.

בדיקות בהריון

בדיקות בהריון כוללות בין היתר: אולטרסאונד למעקב אחרי גודל העובר והתפתחותו, בדיקות דם ושתן, סוכר, שקיפות עורפית, סקירת מערכות, בדיקות גנטיות, מוניטור, חלבון עוברי, ועוד.

יש נשים שנמצאות בקבוצת סיכון כמו גיל מבוגר, מחלה כרונית, סכרת, וכולי. לגבי נשים אילו צריך לשים לב באופן מיוחד בכל הקשור לבדיקות המעקב.

ביצוע שגוי של הבדיקות

על הצוות הרפואי מוטלת אחריות לבצע את הבדיקות באופן נכון ומקצועי. ביצוע רשלני של הבדיקות מסכן את העובר ופוגם בפענוח הבדיקה.

לדוגמא, בדיקת סיסי שליה  היא בדיקה מתקדמת שמגלה מחלות גנטיות באמצעות לקיחת דגימה מהשליה. מדובר בבדיקה פולשנית עם סיכון להפלה או לפגיעה בגפיים. הרשלנות בביצוע הבדיקה באה לביטוי בין היתר כאשר הרופא אינו מנוסה,  והוא מבצע את הבדיקה באופן רשלני, בשלב מקדמי מידי בהריון, או שלא לצורך.

במקרה אחר הוגשה לבית המשפט תביעה בעילה של רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר, נקבע שהיתה רשלנות בביצוע הבדיקה שכן היא  גרמה לפגיעה בעין של היילוד וגרמה לעיוורון מאחר והרשתית לא התפתחה כראוי. בית המשפט קיבל את התביעה, ופסק פיצויים בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות בעתיד, וטיפולים רפואיים.

אי הסבר, או הפניה למעקב או לבדיקות נוספות

מומים מולדים ניתנים לאבחון ולזיהוי בבדיקות מעקב בתקופת ההיריון בין היתר בבדיקות אולטרסאונד, שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירת מערכות, וכולי. באופן זה ניתן לזהות מומים מולדים כמו תסמונת דאון, פיגור שכלי, שיתוק מוחין ועוד.

כאשר תוצאות בדיקות שגרתיות מעידות על בעיה רפואית בעובר, או שיש חשש הסתברותי לקיום  מום מולד (למשל בבדיקת שקיפות עורפית), על הרופא לשלוח את האישה לבדיקות מתקדמות כמו בדיקת מי שפיר.

אי הפניה לברור מתקדם מהווה רשלנות.  בבדיקות בהם מתגלה כי העובר סובל ממומים מולדים יש לחשוף את כל המידע בפני האישה, ולאפשר לה להחליט אם ברצונה להפסיק את ההיריון.

אי הפניה לבדיקות גנטיות בטרום הריון

על הרופא מוטלת חובת זהירות מוגברת לידע את  האישה בחשיבותן של הבדיקות הגנטיות, ולהפנות אותה לברור נרחב גם בתקופת טרום הריון או בתחילתו, במטרה לדעת אם בני הזוג הם נשאי מחלה גנטית שיש בה כדי לסכן את ההיריון. בנוסף על הרופא לתת להורים אפשרות לבחור אם להמשיך את ההיריון במצב בו יש חשש לפגם גנטי בעובר. רשלנות רפואית  עלולה לעלות בכל מחדל הקשור לכך.

כאשר מגלים מחלות תורשתיות בתחילת ההיריון, עולה הצורך במעקב הדוק אחרי התפתחות העובר והפנייה לבדיקות מתקדמות. לדוגמא, אם מגלים שהאישה נושאת את גן של תסמונת האיקס השביר שגורם לפיגור שכלי, קמה החובה לשלוח אותה מיד לבדיקת מי שפיר.

העדר זיהוי/פענוח שגוי של הבדיקות

חלק מהמחדלים במעקב הריון שיש לראות בהם רשלנות רפואית הוא העדר זיהוי או פענוח שגוי של מומים בעובר. למשל פענוח שגוי של תוצאות בדיקת סכרת בהריון גורר מחדל טיפולי, וכן פענוח שגוי של  בדיקת אולטרסאונד הוא קריטי לעניין סיכון לידת תינוק שאבריו לא התפתחו, וכך גם פענוח שגוי של בדיקת מי שפיר עלול להחמיץ תסמונת דאון, או פיגור שכלי.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

לא רק בישראל: על רשלנות רפואית בהריון ולידה בארצות הברית

מתי יש עילה לתביעת רשלנות רפואית בטיפול לא נכון בסוכרת הריונית במהלך ההריון?

דילוג לתוכן